לבית המשפט הוגשו ארבע בקשות לקבלת צווי חיפוש במכשירי הטלפון של ארבעה חשודים בעבירה של הטרדת עד המדינה שלמה פילבר בפרשת 4000. בבקשות נטען כי החשודים פעלו במסגרת תכנית מוגדרת ומאורגנת להטרדת פילבר בקשר לגרסאות שמסר במהלך חקירת הפרשה.
השופט מסארווה הורה תחילה על קיום דיון במעמד שני הצדדים. במהלך הדיון, התנגדה ההגנה לבקשות בטענה שקדם להן חיטוט בטלפונים הניידים של החשודים ללא קבלת צו שיפוטי ובניגוד להוראות הדין. עוד נטען כי החיפוש הלא חוקי המוקדם מהווה שיקול מכריע לחובת המשטרה, ומטה את הכף בבירור לעבר דחיית בקשותיה.
יועצו של נתניהו בכניסה למח"ש: "מדובר בחקירה פוליטית כדי לבודד את רה"מ" // צילום: משה בן שמחון
התיק הוחזר לדיון בבית משפט השלום בתל אביב, שם התייחס השופט מסראווה לסוגיה העקרונית של הדין בבקשת המדינה להוצאת צו חיפוש לאחר ביצוע חיפוש ללא צו ושלא כדין.
"שאלה קשה היא אם פעולה חקירתית שבוצעה שלא כדין חוסמת את האפשרות של היחידה החוקרת לגשת לבית המשפט, באותו עניין, בבקשה להוצאת צו שיפוטי", כתב השופט בהחלטתו.
"אכן, בקשה זו חשודה על פניה כבקשה שנועדה להלבין או להכשיר את השרץ. ועוד, בקשה שכזו מציבה בפי בית המשפט קושי לא מבוטל, שכן קבלת הבקשה עלולה לעודד התנהלות בלתי חוקית של גופי החקירה בעתיד.
"כמו כן, בקשות מסוג זה יובאו לרוב בפני בית המשפט לאחר שנמצא בסיס ראייתי לחשדות שיכול 'לגבור' על הפגם שבאי חוקיות. דחיית הבקשות למתן צווים בשלב זה עלולה להנחית מכת מוות על החקירה, ובהתאמה פגיעה קשה באינטרס הציבורי בבירור האירוע הפלילי. שיקולים אלו מצדיקים גישה שאינה רואה בעין יפה הגשת בקשות מסוג זה. שכן, בקשות כאלה מעמידות בפני בית המשפט שתי ברירות גרועות".
עוד כתב השופט בהחלטתו כי מנגד, דווקא במקרים מסוג זה נכון לעודד את המדינה לפנות לבית המשפט, לשתפו בפגמים ולבקש ממנו צווים, על מנת שהמשך החקירה יתנהל תחת פיקוח צמוד של בית המשפט ואולי בכך תצומצם פגיעה נוספת בזכויות החשודים.
השופט הוסיף כי הותרת הפגם על כנו, והמתנה לתיק העיקרי, אם בכלל, הם בבחינת מהלך בלתי רצוי שיש להימנע ממנו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו // צילום: מארק ישראל סלם
השופט גם התייחס לחקירתה הנגדית של החוקרת רינת סבן וכתב על הרקע להחלטתו: "פקד סבן השיבה על רוב השאלות באופן מסוייג, וטענה שאיננה זוכרת את הדברים לאשורם וכי היא מנועה מלפרט תשובותיה עקב צרכי חקירה וההליך שעומד להתברר במח״ש. בנסיבות אלה, ובהיעדר ממצאים פוזיטיביים ברורים, ומשנטל השכנוע מוטל על כתפי המבקשת, מצאתי לדחות את הבקשות ביחס לחשודים, למעט בעניינו של עופר גולן.
"בעניינו של עופר גולן, וכמפורט לעיל, מצאתי כי הזיקה, גם אם קיימת, היא רחוקה. בעניינו, ולנוכח ההצדקה המקורית אליה התייחסתי בהרחבה, לא עולה החשש כי הצו המבוקש בעניינו נועד להכשיר בדיעבד חיפוש שבוצע שלא כדין".
השופט מסראווה סיכם את ההחלטה וציין כי "אין בהחלטתי לדחות את הבקשות לצווים או לקבל את הבקשה לצו בעניינו של עופר גולן כדי להשליך על סוגיית נפקות הפגמים וקבילות תוצרי החיפוש המאולתר, שלא חסכתי דברים בגנותו במסגרת החלטתי המקורית. אין גם בתוצרי הצו השיפוטי שיינתן כדי לעמעם את אי חוקיות החיפוש המוקדם או כדי להכשיר את הראיות המזוהמות או אף לייתר דיון עתידי בטענות הגנה בכל מישור אפשרי".
באשר לצו שניתן ביחס לנייד של עופר גולן, עורכי דינו מתכוונים לערער על ההחלטה.
עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין: ״אנחנו מברכים על החלטת בית המשפט שקיבל את עמדתנו. לאחר שבית המשפט העליון קבע שנפלו פגמים קשים, חוזרים ונשנים, בחקירת יועצי ראש הממשלה, היום קבע בית משפט השלום באופן סופי שלהפרות האלה יש מחיר - דחיית הבקשות למתן צווים. זהו למעשה המסמר האחרון שצריך להוביל לסגירת תיק החקירה נגד יועצי ראש הממשלה״.
2020-01-19 15:45:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzI1NzUx0gEA?oc=5
No comments:
Post a Comment